הסיפור מתאר את הנסיעה של חבורת בנות, תלמידות בית ספר, אל ביתה של תלמידה בת-כיתתם המכונה ‘שעירה’.
בתחילה איננו יודעים את סיבת נסיעה זו וגם לא את מטרתה.
אבל כבר בפתיחת הסיפור אנו מבינים שמעמדה בקרב תלמידי הכיתה הוא בעייתי: מהסיבות הבאות:
א. כולם מאמינים שאימא שלה היא יצאנית.
ב. אביה פושע.
ג. היא עצמה מכונה באמצעות כינוי גנאי: “השעירה”
ד. בתור חברה היא על תנאי: היא מדברת הרבה,
ה. בנוסף לכינוי הגנאי “השעירה” תלמידי הכיתה ‘הדביקו’ לה כינויים נוספים: “קופיף”, “השחורה”, “טייץ”.
